קיימת תפיסה אמונית בחברה האומרת שקיימים שני עולמות העולם שאנו חיים בו ו"העולם הבא".העולם שאנו חיים בו הוא מעין תחנת מעבר בדרך לעולם הבא אשר הוא העולם הנצחי/התמידי ע"פ תיאוריה זו. כמו כן בעולם הבא אנו חיים ומתנהלים ע"פ מעשינו בעולם הזה כלומר שאם התנהלנו כראוי בעולם שאנו חיים בו כעת אזי בעולם הבא נקבל חיים טובים, לעומת זאת אם חיינו חיים לא ראויים אזי שבעולם הבא נקבל חיים לא ראויים. כעת נבחין מהם חיים טובים וראויים לעומת לא ראויים ע"פ תופסי תיאוריה זו. ע"פ מי שתומך בתפיסה זו חיים נכונים וראויים הם חיים המתנהלים לפי מעשי טובות/מצוות לשפתם. כאשר אדם פועל בדרך מעשים אלה של עשיית טוב כגון מתן עזרה לזולת ומעשי צדקה בכך "קונה" האדם כביכול חיים ראויים וטובים בעולם הבא ומנגד מי שפועל ע"פ דרך לא ראויה של עשיית רע כגון עשיית נזק לאחר ותחבולות ע"י כך הוא צובר לעצמו נקודות חובה ובכך מקנה לעצמו חיים לא טובים בעולם הבא. נקודה נוספת שיש לעלות היא שאנשי תפיסה זו מאמינים שהעולם הבא אשר בו מקבלים תגמול לטוב ולרע על מעשים בעולם זה מורכב גם הוא משני עולמות/מסלולים הנקראים מסלול גן העדן ומסלול גיהינום. אנשי מעשי הטוב בעולם החי מנותבים אל מסלול גן העדן אשר שם יקבלו את השפע אשר יצרו המו ידיהם בעולם הראשון ע"י עשיית הטוב ומנגד אנשי מעשי הרע בעולם החי מנותבים אל מסלול הגיהינום אשר בו הם יעברו מעין שלב של קבלת רע ועונש עקב מעשיהם הלא טובים אשר ביצעו בעולם הראשון. דבר נוסף שניתן להבחין הוא שאנשי המעשה הרע חיים בעולם הראשוני לעתים טוב יותר ומצליחים יותר מאנשי המעשה הטוב מהבחינה החיצונית הנראית לעין האחר. ומנגד אנשי המעשה הטוב חיים בעולם הראשוני פחות טוב מאנשי המעשה הרע ומצליחים מהם פחות בעולם זה ע"פ הבחינה החיצונית הניראת לעין האחר. כעת אני מפנה לתיאוריה שונה, אולי לא שונה אלה מראה את התיאוריה הקודמת ברובד ובמובן אחר מכפי שראינו. ע"פ התיאוריה החדשה בוא נניח ונקרא "לעולם הבא"- העולם השני. תיאוריה זו אומרת שהעולם הראשוני הוא מקביל בו בזמן לעולם השני זאת אומרת ששני העולמות מתנהלים ביחד והם לא שונים זה מזה אלה מחוברים ותלויים זה בזה. לעומת התיאוריה הקודמת שבה מעשינו בעולם אחד ישפיע העולם הבא בעתיד, בתיאוריה החדשה מעשינו בעולם הראשוני משפיע כאן ועכשיו גם בעולם השני. כעת נעבור ונקרא "לעולם השני"- העולם הפנימי. כאשר אדם מבצע ומתנהל ע"פ מעשים טובים בעולם הראשוני אזי הוא מקבל כביכול תגמול בו בזמן בעולם השני הנקרא העולם הפנימי ע"י הרגשת סיפוק והנאה עקב מעשה התרומה לאחר והנתינה,אולי בעולם הראשוני הוא הפסיד מכיוון שנתן משהו/ חלק ממנו או מרכושו אך בעולם הפנימי (השני) הרוויח הרבה, לעומת זאת אדם המתנהל ע"פ מעשים לא ראויים כגון לקיחה לאחר או רמיסת האחר לטובתו, מרוויח האדם בעולם הראשוני מכיוון שכעת יש לו ממה משהיה לו וזה רווח אך בעולם הבא- העולם השני- העולם הפנימי הפסיד אותו אדם מכיוון שיודע הוא שביצע משעה לא ראוי ולכן כעת הוא מקבלת גמול שלילי בעולמו הפנימי שזה כביכול העולם הבא.
העולם הבא כלומר העולם שיבוא והוא לא העולם הראשוני שאנו רואים אלה העולם שיבוא לאחר מעשינו והתנהלותינו ובו אנו חיים תמיד כלומר חיים נצחיים מכיוון שעולמנו הפנימי לא נעלם כמו העולם הראשוני שהוא החומר אשר הולך ובא עולמנו הפנימי זהו עולמנו השני/ העולם הבא שהוא אינו נעלם אלה נמצא בנו תמיד והולך עמנו לכל מקום.
ניתן לראות שגם ע"פ תיאוריה זו קיים גן עדן וגיהינום מכיוון שכאשר מקבילים את גן העדן לתחושה של לאחר מעשה טובה ונתינה אשר ממלאת את האדם וגורמת לסיפוק זוהי הרגשת הטוב כלומר הרגשת גן העדן עקב מעשינו הטובים, מנגד כאשר אדם מבצע מעשה שאינו ראוי הוא מתלווה עם רגשות שליליים אשר מייסרים את האדם וזהו כביכול הגיהינום שהוא עובר עקב פעולותיו/ מעשיו הלא ראויים.
לסיכום ניתן לראות שלפי תיאוריה זו העולם הבא הוא העולם שבא לאחר המעשה והוא העולם הפנימי המתרחש בנפש האדם וגן העדן והגיהינום הם התחושות המתלוות למעשה, כאשר גן העדן זוהי התחושה של הנאה וסיפוק לעומת הגיהינום שזוהי התחושה של רגשות שליליים וייסורים פנימיים.
תיאוריה זו היא אך ורק פן נוסף של השקפה אחת מיני רבות!
אשמח לתגובות והערות בנוגע להשקפה זו...
אלירן ברכה
